פסק-דין בתיק ת"א 296-02-07

א.   מ ב ו א

       1.   בפניי שתי תביעות, שעניינן "הוצאת לשון הרע" לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1975 (להלן: " החוק" או " חוק לשון הרע"), אשר אוחדו נוכח הסכמת הצדדים ועל פי החלטת כבוד סגן הנשיאה השופט (בדימ') מאיר שנהב, אשר ניתנה ביום 05.06.08.

       2.   התובע בת"א 269-02-07 והנתבע בת"א 911-11-07, הינו בעלים של עסקי נדל"ן, בידור ומלונאות בארץ ובחו"ל ומשמש כמנהלם (להלן: " מר דיין") והוא נקשר עם הנתבעים בחוזה להקמת בית מלון.

    3.    הנתבע 1 בת"א 269-02-07 והתובע 1 בת"א 911-11-07, הינו מזכיר קיבוץ אילות ומכהן כנציג הקיבוץ בדירקטוריון של חברת אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ (להלן: " מר פולצ'ק"). חברה זו נוסדה לצורך הקמת בית המלון.

       4.     הנתבע 2 בת"א 269-02-07 והתובע 2 בת"א 911-11-07, הינו קיבוץ אילות, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, שמקום מושבו בחבל הערבה בפאתי העיר אילת (להלן: " הקיבוץ").

5.   התובע 3 בת"א 911-11-07, הינו מנהלו הכלכלי של הקיבוץ (להלן: " מר רקח").

       6.   ביום 23.05.10 התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה, בה נשמעה עדותו של מר דיין וביום 26.10.10 התקיימה ישיבת הוכחות שנייה, בה נשמעה עדותו של מר פולצ'ק. לא הוגש בת"א 911-11-07 תצהיר תובע מטעם מר רקח, חרף היותו בעל דין, ועדותו לא הובאה בפני בית המשפט. לאחר שמיעת העדויות, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

ב.   רקע עובדתי

       1.   במהלך שנות התשעים למאה הקודמת נחתם חוזה בין מר דיין לבין הקיבוץ לצורך הקמת בית מלון, כשהקיבוץ הקצה קרקע ואילו מר דיין פעל להשיג מימון לצורך הקמת בית המלון. לשם כך, ייסדו הצדדים את חברת אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ (להלן: " החברה"), כשהשליטה בחברה התחלקה בין תאגידים שבשליטת מר דיין לקיבוץ.

       2.   הקמת המלון מומנה בחלקה הגדול על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: " הבנק"), והמלון נוהל בידי חברת הניהול-פתאל ניהול מלונות בע"מ (להלן: " חברת הניהול").

בעקבות משבר שנתגלע בין מר דיין לבין הבנק, נקלעה החברה לקשיים ובשנת 2003 מינה בית המשפט לחברה מנהל מיוחד, רו"ח יזהר קנה (להלן: " המנהל המיוחד או רו"ח קנה").

       3.   משבר זה, יצר סכסוכים בין מר דיין לבין הקיבוץ, מר פולצ'ק ומר רקח, כאשר פן אחד של הסכסוך שעניינו הוצאת לשון הרע, בא לידי ביטוי בתביעות דנן ואילו פן נוסף נדון בערכאות אחרות.

ג.    טענותיו של מר דיין

       1.   לטענת מר דיין, במהלכו של הסכסוך בינו לבין הבנק, צידד הקיבוץ בבנק וסייע לו בחשיפת אינפורמציה חסויה בחברה, בניסיון לנשלו מחלקו במיזם ולפגוע בו ובעסקיו, על אף שלקיבוץ לא הייתה נגיעה ישירה לסכסוך.

       2.   עוד טען מר דיין, כי מאז שמונה מנהל מיוחד לחברה, לא חדל מר פולצ'ק להשמיץ אותו בפני המנהל המיוחד ומקורבים נוספים, לפגוע בשמו הטוב ולייחס לו מעשים פליליים.

       3.   ביום 15.01.07 שלח מר פולצ'ק מכתב לרואה חשבון אבי יחזקאל ממשרד רו"ח קוסט פורר גבאי (להלן: " המכתב הראשון"), שהתובע נמנה על לקוחותיו וכותרתו "מאזן אילונית 2005" ובו ציין כי " יש לנו חשש סביר כי נלקחו מהחברה כספים ע"י השותף שלא ברשות ולא בסמכות". מר דיין הינו השותף היחיד, לכן ברור לגישתו, כי האמירה מתייחסת אליו. יתרה מכך, מדובר ברו"ח שעליו להגיש את מאזן החברה ויש בהתבטאות זו ייחוס מעשים פסולים ואף פליליים למר דיין, מעשים העולים כדי גניבה בידי מורשה, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד.

       4.   מר פולצ'ק אף שלח את המכתב למנהל המיוחד ומיען גם את עו"ד משה באדר, ב"כ הקיבוץ. המנהל המיוחד, במכתב מיום 17.01.07, דחה את בקשת מר פולצ'ק לבצע בדיקות החורגות מסמכויותיו כפי שהותוו על ידי בית משפט, ולכן המליץ למר פולצ'ק ליזום פניה לבית משפט למתן הוראות.

             בתגובה שלח מר פולצ'ק ביום 22.01.07 מכתב נוסף (להלן: "ה מכתב השני") עם העתק לעו"ד גולדשמידט המשמש כפרקליט חברת אילונית, לעו"ד באדר ולרו"ח אבי יחזקאל ובו כתב: " צר לי כי הנך מתחמק לאורך שנים מלטפל בחשש סביר לגניבות מהחברה ואף לא מצאת לנכון להעלות זאת בפני בית המשפט".

       5.   לטענת מר דיין, אין בשני המכתבים הללו (להלן: " מכתביו של מר פולצ'ק") שמץ של אמת, הם נועדו לפגוע בו אישית, בעסקו ובשמו הטוב וזאת בניגוד לחוק.